מהו מותג? חלק שני


אתה רוצה לעבוד במיתוג? הסנדלר רצוי שלא ילך יחף. תמתג את עצמך. מה הפירוש תמתג את עצמך? ראשית אדם כמו מוצר, כמו שרות כמו רעיון יכול להיות קומודיטי או להיות ממותג. אדם כקומודיטי, איך יכול להיות? יכול גם יכול. מה דעתכם על ההגדרה “קיבלתי יועץ ממטי” או “… התחלתי לעבוד עם היועץ…איך קוראים לו???” ואם לא הרגשת עד עכשיו חלק מעדר אז יספרו לך את אחת מאין סוף הבדיחות על היועצים כי אתה “עוד יועץ”. אתה ממש לא רוצה להיות עוד יועץ, אתה לא רוצה שיכתיבו לך מחיר של יועץ מטי (כ-200 שקל ברוטו לשעה בלי ביטול זמן ובלי נסיעות) לכן אתה חייב להתמתג. מיתוג הוא בידול. בידול יוצר בולטות, בולטות מביאה מודעות, מודעות מביאה טלפונים, מיילים ולקוחות.

לקוחות לא נופלים מהעצים, לקוחות מגיעים בעיקר מפה לאוזן. אתה צריך לעזור לפה לאוזן להתרחש. השיחה האנושית מורכבת מסיפורים. אנשים אוהבים לספר משהו מיוחד כדי לא לשעמם, כדי לקבל נקודות זכות אנושיות וחבריות אצל השומע. אתה צריך ורוצה לעזור להם ומיתוג עצמי יעזור לך. יש כאן הזדמנות קלה לבלוט. כולם (בעיקר אם הם חרדים או בנקאים) מתלבשים אותו דבר, מדברים דומה הם נראים כמו פס יצור אחיד של אותה אוניברסיטה או מכללה. המותג העצמי הוא הפלטפורמה להשקת השוני. כאן אנחנו מגיעים למרכיבים של המותג . מותג כרעיון של מילה אחת או מותג כישות מורכבת. מותג כרעיון של מילה אחת הוא מותג מוגבל, חד מימדי ואפילו משעמם. אם עדיין קיימת דילמה בעולם המוצרי האם מותג המילה האחת לא יהיה חזק יותר מהמותג הרב מימדי, הרי כאשר אנו עוסקים במישור האנושי אין דילמה. האם אנו נחפוץ ברופא ה”אנושי” או במקצוען או שנעדיף שילובים של הנ”ל. אדם מעצם ברייתו הוא רב מימדי. הוא במינונים שונים גם :חכם, חרוץ, אנליטי, יצירתי, חם, איכפתי, נגיש, אנרגטי, יצרי, עם פתיל קצר, מנטור מלידה ועוד ועוד. אין ספק לתאר את האדם שלפנינו באמצעות תכונה אחת יהיה עוול . אם כך, מה עושים עם השפע? צריך לעשות סדר. דרושה היררכיה, מה אתה “הכי” מה יותר מה פחות. פרופ דיוויד אאקר עושה לנו סדר. הוא מתיחס למותג כסט של אסוציאציות. סט מבחינתו = עד 12 אסוציאציות, אולם: יש סדר והיררכיה. אסוציאציה אחת מרכזית היא המהות של המותג, עד 4 אסוציאציות נוספות הן הליבה של המותג, ועוד עד 7 אסוציאציות הן אסוציאציות “הרחבה”של המותג. עכשיו מצאת את המודל שיכול לשקף אותך כאדם ואיש מקצוע רב מימדי ממש כמו שהיית רוצה שהלקוח יתפוש אותך. ובכן יש לנו שם (אבי קורנס), יש לנו עולם של אסוציאציות עם היררכיה, יחדיו יש לנו מותג אלא שאנו רוצים לתת לו גם ביטוי ויזואלי רלוונטי ומבדל וגם זכיר. אתם יכולים ללכת למעצב הגרפי ולקבל פונט, צורה גאומטרית ,להחליט על צבע או צבעים, ללכת על פורטרייט שלכם או של הילד, האם באמת יהייה לכם לוגו? כנראה שלא! אולי יזכרו אתכם בזכות מי שאתם אבל הסמל שבניתם ממש לא תומך בכם. אין לו חיות משל עצמו, הוא לא מהווה עבורכם רימיינדר. כאן נדרשת יצירתיות ותעוזה, נונ קונפורמיזם במיטבו. זו הנקודה שבה פו הדב נכנס אצלי לתמונה (תרתי משמע).

דמות המשדרת מבחינתי: איכפתיות, הובלה, יצרתיות, בגובה העיניים, מנהיגות, הרפתקנות, סקרנות. תכונות אילו רלוונטיות מבחינתי. הלוגו שלי הוא פו הדב. הוא שונה, זכיר, משדר תכונות רלוונטיות, מייצר שיחה, משמש לשבירת קרח ול-small talk ומקל על שגרירים של רצון טוב להמליץ תוך שימוש בלוגו המבדל.

מהו מותג?


כאשר אני מלמד מיתוג אני נוהג להציג בפני תלמידי תמונה בה רואים צריבה על גבי שערה של פרה ,מדוע? כי מיתוג הינו צריבה של רעיון במוחו של הצרכן. מותג הינו כלי, אריזה לעשיה שיווקית. במרבית המקרים המותג אינו עומד בפני עצמו (אם כי יש יוצאי דופן הוא כלי בתמהיל השיווק של החברה. יש כיום קולות לא מועטים המדברים על קץ עידן המיתוג כחלק מן ההתרסה כלי הקורפורייטים הגדולים. זו טעות לשרבב את הכלי השיווקי הנקרא מותג בנסיון להציג את הקורפורייטים כלא הוגנים כלפי הציבור. המותג ימשיך להתקיים גם בעתיד משום שלצרכן יש בו צורך. המותג הינו שפת קיצור והדור העכשוי מקדש קיצורים ושפות קיצור. המותג מאפשר לטעון מספר רעיונות וערכים במילה אחת וכך עוזר לשיחה הבלתי אמצעית של הצרכן עם חברו בתנאי הלחץ והקיצור הקשים ביותר בין אם מדובר בשיחת “מעלית” או בהתכתבות דיגיטלית או סלולרית. המותג חוסך שימוש במילים רבות ומצליח להעביר סיפור, מסר מורכז באמצעות מילה בודדת. ככל שחולף הזמן העולם הצרכני נהייה עמוס יותר ויותר, ההבחנות הפונקציונאליות פחות ופחות חדות, אנו מוצאים מעט בידול שהוא usp של ממש ולכן יותר ויותר נמצאים במגרש הesp .כדי לשרוד ולשגשג במגרש ה-esp אנו זקוקים לכלי העוטף את המוצר ונותן לו ערך מוסף וזהו המותג.

המותג מסייע לצרכן לבצע קיצורי דרך בתהליכי קבלת ההחלטות שלו .עולם השפע מבלבל עד כדי מתיש, הצרכן זקוק לגורם מסייע לבצע סינון להקטין את הסט הרלוונטי לקבלת ההחלטות שלו ולבחור בין הצעות ערך די דומות .זוהי בדיוק הקרקע הפוריה המחזקת ומתחזקת את עולם המיתוג. ועוד משהו למספידי המיתוג. מוצר בעידן המודרני כבר מזמן לא מציע ערך יחיד. מונית אינה רק כלי תחבורה המסייע להגיע מנקודה א לנקודה ב. מכונית היא סמל סטטוס, אמירה אישית, עיצוב, אחריות חברתית ( היברידית ,חשמלית ) ועוד. שעון אינו רק כלי לידיעת השעה שאם כך היה הרי שמרבית האנשים יכלו לותר עליו ולהסתיע בסלולר לידיעת השעה. גם שעון הוא אמירה עיצובית, סמל סטטוס, פריט אופנה ועוד.אם ראינו כי מוצר הוא אלמנט מורכב ורב מימדי אזי המותג האורז אותו חייב להיות רב מימדי אף יותר באשר הוא מוסיף למוצר עולם אסוציאטיבי רב מימדי ורב חושי.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ז׳


השלב הראשון הינו ניתוח הלקוח. ניתוח הלקוח על ידי יועץ השיווק כולל ברור ההון האנושי,התרבות הארגונית, הפתיחות, לעיתים בעקבות שלב מהיר זה עשוי יועץ השיווק לקבל החלטה כי בארגון זה או עם מנהל זה הוא מעדיף שלא לעבוד כי: לא יקבל את שכרו, כי לא יוכל לקבל שיתוף פעולה, כי כל פעולת היעוץ תסתיים בתסכול .זה השלב לברר מה החזון של הבעלים? (ולא תמיד יש חזון),אגב,לעשות הרבה כסף זה לא חזון.פוליטיקה ארגונית, נושא נוסף לבדיקה וכן יתרונות וכשלים כמו זמינות,הפצה,עלויות וכד. וכאן אנו מגיעים למעמד המותג אל מול מתחריו ושוב, יועץ השיווק חייב נתונים אובייקטיביים ועדכניים. כלי העבודה הוא: הפרמידה השיווקית הקלאסית.

גישת הניתוח | אבי קורנס יועץ מיתוג ושיווק

כדי לבנות את הפרמידה יועץ השיווק צריך לקבל תקציב הלקוח. במידה ואין מדובר במותג חדש הרי שחשוב לבחון את הפרמידה על פני זמן. בחינה על פני זמן תחייב לשמור על אותו כלי מחקר, אותו עיתוי בדיקה, אותו שאלון. לעיתים אחד או יותר מהפרמטרים שציינתי לא יכול להתקיים, יועץ השיווק צריך לשאוף לקיימם ככל הניתן. זו אחריותו המקצועית של יועץ השיווק לעשות מינימום שינויים ובהם לא להחליף את מכון המחקר. אנו נמצאים כיום בתפר שבין כלי מחקר. המחקר הטלפוני שירש לפני כ 200 שנים את סיקרי הפנים אל פנים מדלת לדלת יעבור מהעולם ויוחלף על ידי פנלים אינטרנטיים. כיום בנקודת התפר ישנה אפשרות חד פעמית לשפר ביצועי מותג כאשר מדובר במותגים קטנים. מדובר באירוע שבו מנהל המותג מאדיר את שמו על ידי מעבר לסקר אינטרנטי. מאחר ובסקר טלפוני המרואיין לא מתוגמל הוא קצר סבלנות עונה מעט תשובות ונוטה שלא לפרט. לפיכך בפרמטרים של הפרמידה ובעיקר במודעות ,ימסור המרואיין בעיקר את השמות של המותגים המוכרים והמקובלים ולא יגיע לשמות האיזוטריים. בפנל האינטרנטי, המרואיין מתוגמל, זמנו בידו, הוא מול הטופס ולכן ימסור יותר שמות. השמות הגדולים יופיעו בשתי השיטות לעומת זאת השמות להם מודעות נמוכה יופיעו משמעותית יותר בפנל האינטרנטי. ואם בעינייני שאלונים ומחקר אנו עוסקים אז מספר טיפים:

אל תשתתפו באומניבוס בו יותר מ30 שאלות. אל תשאלו יותר מ 30 שאלות בסקר אחד. אתם תקבלו תשובות, אבל האיכות….. אם אין ברירה ויוצא אומניבוס גדול (80 שאלות,יש הרבה כאילו) תתעקשו להיות ראשונים. איך? אל תעבדו כיועצי שיווק עם הרבה מכונים. בחרו את השניים שאתם אתם מעוניינים לעבוד, התמידו בעבודה עימם שנים, כך תיצרו מערכת יחסים ששכרה יהיה גם מיקום באומניבוס. זה שרות איכותי שיועץ השיווק חייב ללקוחותיו. תיצמדו ככל האפשר לשאלות כן/לא. שאלות למה בסקר כמותי נוטות לאי רלוונטיות! למה? כי הלקוח באמת לא יודע לנמק כי מרבית החלטותיו הן לא מודעות אבל זה נושא רחב התחום הנוירושיווק ונדבר בו בהמשך. אל תיבנו שאלות פתוחות. היזהרו מ”משפכים”=לא יודע, אולי וכד. תנו למראיין ולמרואיין את ההזדמנות לא לענות ותראו איך הם קופצים עליה כמוצאי שלל רב. אם אתם זקוקים לשאלות דרוג, הגישה האינטרואלית זולה יותר מהגישה האורדינאלית, מעייפת פחות את המואיין ומאלצת אותו לבחירה מתועדפת. אם אתם נאלצים לעבוד עם סולמות דרוג, תעדיפו את הסולם ה”טבעי” כלומר שבין 1 ל 10. מינקות מרגילה אותנו מערכת החינוך לעבוד עם סולם זה כך שיועץ השיווק יכול להיות בטוח שהמרואיין הבין את מדרגות הסולם. המנעו מסולמות צרים כמו 1 עד 5. העדיפו על פניו את 1 עד 77 וכל תמנעו מסינדרם האמצע. יש הרבה יותר מידע בפרוק האמצע (3) בסולם הקצר ל (3,4,55) בסולם הארוך. אל תסתפקו בדוח של מכון המחקר. תפקידו של יועץ השיווק לנתח את הממצאים ולהסיק את המסקנות. מכון המחקר הוא קבלן משנה של יועץ השיווק ולא מתפקידו להסיק מסקנות שיווקית.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ו׳


הקמת ילו הניבה יותר כסף מהנדל”ן הקיים. הפדיון ממבקר גדל. נכון כל חברות הדלק נקטו באותו מהלך. אולם בניגוד למשחק סכום ה 0 של מהלכי ה” עיתון חינם” כאן כל החברות הרויחו בגדול ביחס למצב המוצא. עקומת הביקוש הנמדדת בכסף שרואה פז ורואה כל ענף חברות הדלק זזה ולא חזרה עוד למצב המוצא. התחרות בין החברות היתה מינורית כי פריצת הדרך היתה בטקטיקה של הגדלת עוגה. שוק ההשכלה הגבוהה הינו מקרה מעניין נוסף של הגדלת עוגה. לאורך שנים פעלה בישראל השכלה גבוהה אוניברסיטאית בלבד. הדבר יצר ביקוש כבוש להשכלה גבוהה בישראל. מיעוט מצא פתרון בלימודים אקדמאים בחו”ל היתר פשוט ויתרו על החלום. עם הקמת המכללות האקדמיות בישראל גדלה עוגת ההשכלה הגבוהה במדינה. כן גדל מספר הסטודנטים אך המדידה שמעניינת את יועץ השיווק היא עוגת הכסף. מכללות פרטיות בעלות שנתית של פי 3 מאשר אוניברסיטאות הפכו לשכיחות והאפקט הכספי ברור. פיתוח ענף המכללות האקדמיות לא נגס בביקוש לאוניברסיטאות. סך עוגת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלה,עקומת הביקוש להשכלה גבוהה בישראל זזה פריצת הדרך היתה יצירת שרות חדש: אקדמיה לא אוניברסיטאית.

ענף החומוס לעומת זאת חווה ארועים משני הסוגים. חומוס ארוז הנמכר במקררי הסופרים והמרכולים ידוע בעיקר בשני מותגיו הגדולים צבר ואחלה. מדינת ישראל התברכה בתרבות קולינרית של חומוס ואין ספק כי הצריכה לנפש של חומוס במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי. אין ספק כי ריבויין של חומוסיות בכלל ובמגזר הערבי בפרט יוצרות היצע המעודד את הביקוש לחומוס ,הזמינות מביאה לצריכה הגבוהה לנפש. צבר ואחלה מתיחסות לנגזרת של שוק החומוס. זה הארוז מוכן מראש ונמכר מקורר במדפי הסופר והמרכל. יועצי שיווק ומנהלי שיווק בחברות אילו הבינו כי השוק רווי. מהיכן תגיע הגדלה של העוג? בשנות ה90 תוך כ-5 שנים נוספו לאוכלוסיית ישראל מליון נפשות בגל העליה ממדינות חבר העמים. בתרבות הקולינרית שלהם לא היה חומוס,והיום? הרב המכריע צורך חומוס כשגרה. עוגת שוק החומוס בכסף גדלה,עקומת הביקוש לחומוס זזה ולא תשוב עוד למקומה הראשוני. המקרה השני הוא ממש מכירת קרח לאסקימוסים, לממציאי החומוס ופטרוניו המגזר הערבי. עשרות אחוזים מהמגזר קונים כיום חומוס ארוז ומוכן מתוצרת צבר ואחלה .למה? על כך במאמרי שעוסקים בתמורות התרבותיות במגזרים, אבל לענייננו כאן מדובר בהגדלת עוגה והזזה של עקומת הביקוש באופן פרמננטי.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ה


אז מה הוא יעודו של יועץ השיווק? מה הדלק של מקצוע היעוץ השיווקי?

הזזה של עקומת הביקוש:

הזזה של עקומת הביקוש | אבי קורנס יועץ מיתוג ושיווק

הזזה של עקומת הביקוש משמעותה שיועץ השיווק יצר פריצת דרך שיווקית שלאחריה המצב של הפירמה ואו המותג לא יחזור לקדמותו בטווח זמן שאינו קצר. טכנית מדובר במצב שבו מוכרים היקפים דומים בפרמיית מחיר או שמוכרים כמות משמעותית יותר גדולה כך שסך המכפלה היוצרת את הפדיון גדלה באופן פרמננטי. את פריצת הדרך שמזיזה את עקומת הביקוש מודד יועץ השיווק באמצעי אחד בלבד: כסף. לא ליטרים, יחידות, טונות, מטר קוב, אך ורק כסף.

איך ניגש יועץ שיווק ליצור פריצת דרך. מדובר באירוע יצירתי. אז האם מדובר בפרץ של יצירתיות? חלום שצץ בלילה? הארה? אם כן כיצד הופכים זאת למקצוע? הרי יועץ השיוור לפחות בשאיפה אמור לייצר פריצות דרך לשלל לקוחותיו. יועצי השיווק העתידיים יכולים לנשום לרווחה. אין מדובר באירוע נדיר, חד פעמי, חסר שליטה או המשוייך רק לאנשים שהתברכו ביצירתיות יוצאת דופן. נסיון החיים שלי מלמד כי יצירתיות מהסוג שאני מדבר עליה ושיוצרת תזוזות של עקומת הביקוש הינה פועל יוצא של שיטתיות בגישת העבודה של יועץ השיווק.

יועץ השיווק צריך לשאוף להגדיל את “העוגה”. הגדלת העוגה משמעותה הגדלת השוק. זו החלופה היותר טובה בה צריך יועץ השיווק לבחור. במצב זה נהנית הפירמה בה מטפל יועץ השיווק מיתרון הראשוניות ולכן תגרוף את מרבית הצמיחה בשוק. במצב זה יהנו גם המתחרים ולכן לא יצאו במתקפת שיווק או במלחמת שיווק .זהו מצב בו אנו בורחים ממשחק סכום 0 אשר עלול לייצר מאבק בין פירמות בו כל פירמה תסבול מנזקים כלכליים. דוגמא: כניסתה של yes לשוק הטלויזיה הרב ערוצית לא הגדילה ממש את השוק. hot שלטה ב 100% של השוק וכל מנוי חדש של yes היה מנוי לשעבר של hot. hot לא יכלה לשבת מנגד, נוצרה מלחמת מחירים. לאורך מספר שנים התגוששו שתי החברות במלחמת מחירים מלווה בארטילריה שיווקית בונת תדמית. צרכנים ניצלו את המלחמה וכל חברה גייסה מנויים מחד ואיבדה אחרים מאידך עד שנוצרה השלמה ב hot עם אבדן של נתח שוק וyes שובע מהנתח שהושג ושתי החברות עברו לאסטרטגיה של הגדלת עוגה על ידי הגדלת הפדיון מלקוח.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ד׳


השערות הן בהחלט במקום, אבל אל ליועץ השיווק להדבק לרעיון ספציפי, לדבוק בו ולחפש את האור מתחת לפנס. במרבית הפרויקטים היותר מוצלחים הפתרון בסיום המסע היה שונה מאוד מן ההשערות בתחילתו וגאוותי כיועץ שיווק היא כמובן על הפתרון אבל גם על הגמישות המחשבית והפתיחות בתהליך. התשוקה הינה לאורך כל תהליך היעוץ השיווק. יש יועצים הרואים במחקר כאב ראש, רע הכרחי. מדוע עלוליועץ שיווק לראות במחקר “קוץ בתחת”? מחקר גוזל זמן.אין ספק כי עבודת יעוץ בה יש מחקר תימשך יותר זמן מאשר עבודת יעוץ בה לא משולב מחקר. יועץ יעיל אך ללא תשוקה רק רוצה לסיים ולעבור לפרויקט הבא. בנוסף מחקר מעמיס על יועץ השיווק עוד עבודה. כתיבת בריף, הצעות מחיר, התמקחות, הגהות, אישורים מול הלקוח, סינכרון מול מכון המחקר, בחירת מתודולוגיה וכן זה גם עולה כסף ובמקרים רבים הלקוח מתקצב פרויקט בסכום נתון וסופי ולכן תקציב המחקר נוגס בתקציב יועץ השיווק. ולמרות זאת המחקר הוא הלחם והחמאה ליועץ השיווק הבלש, זה עם התשוקה. באופן אישי וככל הנראה די חריג, נטייתי היתה להעמיק ולנתח אישית את הממצאים מתוך מסד הנתונים. לשיטתי אין מכון מחקר טוב ככל שיהיה המבין את שאלות המחקר טוב כמו יועץ השיווק. מלאכת קריאת הנתונים עוד בהיותם גלם היתה תמיד מרתקת בעיני ,כל מסננת בדמות מכון מחקר רק עשויה להסתיר ממני פריט מידע שאולי יוביל לרעיון יצירתי חדש ולפריצת דרך שיווקית עבור הלקוח. כיצד יודע יועץ השיווק הבלש זה עם התשוקה שהוא בתואי הנכון? כאשר הוא מרגיש כי המציא גלגל. לא בכל פרויקט ממציאים גלגל אבל זו צריכה להיות השאיפה. כמו שאמר מ.מ בובר על האמת “לא נאמר אם תשאף תגיע ,נאמר, אם תשאף אז תתעלה ואולי תגיע.” אם אתה לא מייצר חדשנות ופריצות דרך, אין לך מספיק תשוקה ואתה במקצוע הלא נכון. התשוקה ניזונה במעגל סגור מאותן פריצות דרך שיצרת המובאות על ידי הלקוח לידי מימוש. התחושה הנשגבת היא כאשר אתה נוסע בכבישי הארץ ורואה אתרים ואו מועצות שמיתגת ,מסתובב בין מדפי המרכול ורואה מוצרים שהיתה לך יד ביצירתם. לא אין חובה שתתוגמל כספית מההצלחה. לא במימד החומרי הזה מודד עצמו יועץ השיווק עם התשוקה.יועץ השיווק “חי” מהסיפוק המקצועי של פרויקטים שהבשילו בהצלחה.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ג׳


כדי להיות מקצוען (מייסטר) במקצוע היעוץ השיווקי דרוש נסיון רב ומנטורינג שמאוד קשה להשגה בישראל עקב העובדה שאין חברות יעוץ המתמחות בשיווק. יועץ השיווק חייב בהרבה התמדה, סבלנות וכושר שרידות כדי להגיע למצב של עושר כלכלי במקצוע. חשוב לאמר כאן, מקצוע היעוץ השיווקי כעצמאי מתגמל. התגמול במשרת השכיר בתחום השיווק והתגמול של יועץ השיווק העצמאי הינם קוים מקבילים שלא יפגשו לעולם. התנאי כאמור הוא התמדה לאורך זמן ועבודה קשה בנוסף לכל מה שהזכרתי בעבר. האם ההצלחה מובטחת? ממש לא! מרבית הקופצים על עגלת יעוץ השיווק ירדו ממנה במהרה, חלקם יסתפקו בפרורים כלכלים בתעריפי מט”י, רק מיעוט יראה רווחה כלכלית, אבל יתכן וכלל פרטו החל כאן הוא רק טבעי כי נדרשת קומבינציית תכונות מורכבת ורחבה כדי להצליח.

לשרת ולחפש: אחת מנקודות הכשל של היעוץ השיווקי היא הצורך האינהרנטי לבצע עבודת יעוץ שיווקית ברמה גבוהה ולשביעות הלקוח לצד חיפוש של העבודה הבאה. קל לתבוע בשוטף, לחפש את המידע, לנתח את הנתונים, לשבת באין סוף פגישות, לרדוף אחר פריצות דרך ולחבר מצגות. הלקוח הבא אינו מחכה ואם לא תייצר מספיק לידים לא תהייה לך עבודה. זמן ההבשלה של ליד הוא חודשים ולעיתים יותר משנה. אם סיימת פרויקט ולא התחלת במקביל עבודה, אתה במלכודת מוות כלכלית. חודשיים בשנה בהם לא עבדת על פרוייקט יפגעו אנושות ברווחיות השנתית ואז בחשבון הכלכלי יתכן ועדיף להיות שכיר. אם תעבוד נכון אין סיכוי שתהייה מוכן לשמוע שוב את המילה שכיר.

בלי קבועות: יועצי שיווק רבים משקיעים את זמנם בעיצוב לוגו לעסק שלהם ומשקיעים יותר בעצמם מאשר בלקוחות שלהם. אל תיקח מזכירה. תנהל את היומן של עצמך, אתה יודע יותר טוב מכל מזכירה מהם התיעדופים הנכונים של הזמן שהוא המשאב הכי יקר שלך. אל תיקח עובדים. עובדים צעירים וזולים לא ממש תורמים, הלקוח ממילא לא יוותר על הקשר הישיר איתך, אתה תמצא את עצמך רודף אחרי עבודות כדי שתהייה לעובד הזוטר עבודה. אל תשכור משרד. תעבוד מהבית ותבקר הרבה אצל הלקוחות. הם אוהבים את זה ויעריכו זאת מאוד. יש להם חדרי ישיבות מחשבים וברקו תשתמש בהם חינם. וכן, יש לך גם משרד נייד – הרכב שלך. אם תרצה או לא אתה תבלה הרבה ברכב, תקנה דיבורית איכותית, תשקיע בציידנית אתה הולך לחיות ברכב. אם תשקיע בגודל ובסמלי סטטוס (משרד יפה עם נוף לים, מזכירה, שניים שלשה עובדים וbmw ספורט) חשבון הבנק שלך לא יצמח, אז חבל אל תשכח שאין לך את הפנסיה והבטחון של שכיר. תאהב את מה שאתה עושה: אל תרמה את עצמך כי אחרים יקלטו אותך מיד. אי אפשר להעמיד פנים לאורך זמן. אם אתה לא נהנה אבל באמת נהנה ברמה של “איזה כיף שהגיע יום ראשון”, תחליף מקצוע. אל תצא למסע, עדיף לבטל טיול מאשר לצאת ליעד שלא ממש מתאים.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק ב׳


כושר וורבלי. הביטוי הבסיסי של יועץ השיווק הינו דיבור. אין מקום במקצוע היעוץ השיווקי לשקטים ולמופנמים. במציאות הים תיכונית יועץ השיווק צריך לרצות לכבוש את רשות הדיבור, למצוא את הטיימינג הנכון ולדבר באינטונציה הנכונה, בקול רם, בחדות, לשדר בטחון, להיות מוכן להתקלות, לשלוף תגובה חדה ומהירה-לא מהוססת.

כושר כתיבה. עוד תכונה נדרשת של יועץ השיווק. אתה שונא לכתוב? אתה במקצוע הלא נכון. מצפים כי תכתוב, מצפים מיועץ השיווק לכתוב חד, ברור ומהר. אם אתה מההססנים, כותב , מוחק, ושוב מוחק – תחליף מקצוע.

כל העולם במה. כמה פעמים בחיים פיללת שכולם ישתקו, שיקשיבו לך? ברוך הבא ליעוץ השיווקי. פרזנטציה, הבמה כולה שלך, זכות הדיבור של יועץ השיווק. אתה כותב את המצגת, אתה בונה את שלד הטיעונים, אתה יועץ השיווק שולט בעובדות ומכוון את הדיון. יועץ השיווק חייב לאהוב את הבמה כמו שחקן. הלקוח הוא הקהל רק שבסוף אין מחיאות כפיים (אם כי גם זה קורה לעיתים נדירות).

לבוא מוכן. מצגת לא מקריאים מצגת מציגים וזה הבדל תהומי. הלקוח יודע לקרוא, הוא לא זקוק ליועץ השיווק לקבלת שעת סיפור. לכן צריך לסיים את כתיבת המצגת כמה ימים לפני מועד ההצגה ואז יועץ שיווק אחראי יעבור על המצגת גם ערב הצגתה ויחליט עם עצמו מהם החידודים וההפתעות שהוא מכין לכל סלייד במצגת, מה יעבור מהר ועל מה להתעכב , אילו שאלות מכשילות צפויות והיכן.

ובזמן. יועץ שיווק נמצא תמיד בבחינה. הוא בונה מערכת יחסים. אתה אף פעם לא יודע האם הלקוח ישן טוב בלילה ואיך הוא קם בבקר. יועץ השיווק לא יכול לנחש האם דוקא הלקוח הזה שונא שמאחרים…ויש כאילו. לכן יועץ השיווק חייב להגיע בזמן. אם ה waze מתזמן 45 דקות ,קח בחשבון לפחות שעה. תגיע לפני, תכיר את השטח, small talk עם המזכירה מעולם לא הזיק (על כך בהמשך), תגיע נינוח, זה משפיע על איכות היכולות הפרזנטטיביים שלך, תתחבר לברקו יהייה לך מספיק זמן ללחוץ על כל fn אפשרי עד שהמחשב והברקו ידברו כשהלקוח נכנס לחדש תהייה מרוכז בו ולא תראה כמו איש טכני אובד עיצות.

תשדר חיוביות. ללקוח יש המון בעיות משלו. כבר הזכרנו את השינה בלילה, יש לו משפחה וגם בוס בדמות מנכ”ל או יו”ר או מועצת מנהלים שיורדת לו לחיים. יש לו תסכולים משלו הוא ממש אבל ממש לא קם בבקר לשמוע על הבעיות של יועץ השיווק שלו. את כל הבעיות והתסכולים שלך, יועץ שיווק יקר, תשמור לעצמך. תהייה אוזן לבעיות הלקוח ופה רק לאגנדה במקצועית שלך ולא לבעיותך. גם אחרי לילה נורא קמת לבוקר נהדר ושופע חיוביות. זה מה שיועץ השיווק חייב לשדר ללא תלות באמת התחושתית שלו.

סודות ההצלחה של יועץ השיווק – חלק א׳


חריצות היא ככל הנראה תנאי הכרחי להצלחה כעצמאי בכלל וביעוץ שיווקי בפרט. חריצות לא חייבת להתבטא, בניגוד למקובל לחשוב , בריבוי שעות עבודה כל יום ובעבודה אל תוך הלילה. פשוט כשקמת בבקר ויצאת לעבודה, תעבוד. אל תתאהב במשרד, הרכב הוא ביתו השני של יועץ השיווק החרוץ. יועץ שיווק חרוץ מגיע אל הלקוח והרבה. חשוב ליועץ השיווק להיות הרבה אצל הלקוח כי רק בזו הדרך אתה מכיר את כל רובדי הארגון מתוודע לבעיות, מזהה הזדמנויות ויוצר קשרים המחזקים את כושר הישרדותך בארגון לאורך זמן.

מכירה בחלקים היא תנאי קיומי לשרידות כלכלית של יועץ השיווק. לא קיים כל קשר בין השתכרותו של יועץ השיווק העצמאי ואיש השיווק השכיר. מדובר בשני מסלולים מקבילים. מדוע שני מסלולים אילו לא יפגשו לעולם? כי השכיר מוכר את עצמו כיחידה אחת ויועץ השיווק העצמאי מוכר עצמו בחלקים. אין ספק כי סכום החלקים של יועץ השיווק העצמאי גדול מהשלם. לכאורה יועץ השיווק מוכר 5 ואף 6 משרות, כיצד? בתשובה לשאלה זו חבויה מיומנות חשובה של היכולת לתת ללקוח של היעוץ השיווקי את ההרגשה שאתה רק שלו או בעיקר שלו. המשמעות היא שמירת קשר מעבר למפגש הפיזי וכמובן יצירת ערך מוסף, אבל על כך בהמשך.

Set up קצר, עניין הקשור לחריצות וליעילות. ההתמחות במדינה קטנה כמו ישראל בעייתית. נאמר שאתה מתמחה בתיירות ונכנסת, שוב, לתקופת משבר: עולמי, ישראלי, כלכלי, בטחוני …אגב משברים כאילו יש בממוצע שניים בעשור. הכניסה למשבר מיידית, היציאה לעיתים לוקחת שנתיים, והלקוחות? לא במצב הרוח לפרויקט של יעוץ שיווקי, אז מה עושים? מתמחים בכמה תחומים. המשמעות היום יומית של התמחות במספר תחומים עבור יועץ השיווק הינה צורך לדלג בין מספר נושאים לאורכו של יום העבודה. אם קשה לך לדלג, אם אתה זקוק למנוחה מנטלית בין לבין, יעוץ שיווקי הוא לא המקצוע עבורך, שלא לדבר על השיחות בין לבין, מהרכב כמובן, שיעסקו במגוון נושאים , אתה חייב לדעת לדלג ולהיות במיטבך מיידית. תגובה מהירה. יועץ שיווק לא יכול לגמגם. אם אין לך כושר חשיבה מהיר, אם אתה לא יודע לשלוף מהר מהזיכרון, אתה לא יכול להיות יועץ שיווק. אתה יכול לאמר ללקוח כי תחזור אלין אחר כך או מחר, זה יעבוד פעם או פעמיים, בפעם השלישית הוא יחפש יועץ אחר. הלקוח מצפה מיועץ השיווק שלו למתן פתרון, רעיון ולו זמני או חלקי כאן ועכשיו. תופעה זו הולכת ומתחזקת ככל שהתרבות הדיגיטלית הופכת לנורמה שמקדשת את קיצור טווחי הזמן. התגובה המהירה משדרת ביטחון וזה חלק ממה שהלקוח ולו בתת מודע מחפש לקבל מיועץ השיווק שלו. אם את צריך לחשוב טוב והרבה עם עצמך לפני שאתה משיב, יעוץ שיווק הוא לא המקצוע עבורך.

זהו? מה פתאום! נגענו רק בקצה הקחון של יעוץ שיווקי מוצלח מקצועית וכלכלית.

פרק ראשון – מי הוא מגזר?


סגירות באה לידי ביטוי בצורות שונות. סגירות היוצרת מגזר דמוגרפי מעניין מתבטאת בשפת דיבור, ריכוזי מגורים, או שמדובר בסגירות תרבותית או פוליטית. כאן ודאי מצפים עמיתי לתחום המגזרים להתמודד עם סוגיית המגזר הרוסי. המגזר הרוסי הינו גדול בכל הקשור למספר הנפשות, גם בנושא זה קיימת מחלוקת סטטיסטית באשר שילדים להורים ממוצא מדינות חבר העמים נחשבים ישראלים על אף שהם חיים בבתי אב שסטטיסטית נחשבים לבתי אב של מגזר מדינות חבר העמים. אולם בכל מקרה אין חילוקי דעות לגבי העובדה כי מדובר במגזר גדול המונה מעל מליון נפשות. כלומר את תנאי הגודל במסננת המגזרים עובר המגזר הקרוי “רוסי” בהצלחה.

מגזר עולי חבר העמים נחשב למגזר חרוץ. עבודה של שני בני הזוג ובמספר משרות הביאה את המגזר של עולי חבר המדינות לצמצום פערי ההכנסה אל מול האוכלוסיה הותיקה, וכיום הפערים בכל הקשור לבעלות על דירה או רכב אינם משמעותיים. ניתן לקבוע כי גם את מסננת החוזק הכלכלי, המגזר ה”רוסי” צולח. לפני שאפנה לעניין המדיות הסקטוריאליות נתרכז בעניין הסגירות. לאחר כעשרים וחמש שנות חיים בישראל קיימת הנחת היטמעות של מגזר עולי חבר המדינות בישראל. אין מדובר כאן בשאלה תקשורתית אלא בסוגיה תרבותית. בכל הקשור למגרש התרבותי תיתן לקבוע כי חלק ניכר מה “מגזר הרוסי” לא נטמע וזאת מתוך בחירה. ישנם ישובים רבים בהם האוכלוסיה ה”רוסית” מהווה רבע ואף שליש. עוצמה אורבנית זאת מאפשרת קיומו של “גטו” תרבותי, חינוכי ושפתי. המגזר ה”רוסי” משמר את שפתו, צורך תרבות מקורית רוסית במקרים רבים מתחתן “פנים מגזרים”. העובדה היא שהמגזר הרוסי מעולם לא” התאהב” בתרבות הישראלית. היחס אליה הוא במקרה הטוב אמביוולנטי וכן הוא מצליח לשמר את בידולו פרק זמן כה ממושך. לפיכך השאלה הנשאלת רבות האם אחרי 25 שנים עדיין קיים מגזר רוסי היא פשוט לא השאלה הנכונה. כרגע הם עונים ולו חלקית על קריטריון הסגירות אם כי לא ברור לאיזה טווח זמן.

כרגע קיים מגזר רוסי וכאן אנו מגיעים לקריטריון האחרון קריטריון המדיות הסקטוריאליות ולשאלה הנכונה: האם קיים עדיין מגזר רוסי מההיבט התקשורתי. כאן העובדות הן חדות וברורות. בגילאי 40 ומטה המדיות המסורתיות ששרתו את המגזר הרוסי בשנות עלייתו הראשונות הפכו עבורו לא רלוונטיות. יש עדיין חשיפה לערוצים רוסיים אותנטיים (לא ישראליים) שאינם רלוונטיים לפרסום, ולאתרים סקטוריאליים באינטרנט. אולם החשיפה לאתרי אינטרנט כלליים למדיות כגון ישראל היום גדולה בסדרי גודל ולפיכך החשיפה התקשורתית של המגזר “הרוסי” הינה בעיקרה למדיות כלליות ולכן מוצא עצמו המגזר הרוסי מחוץ למפת ההתעניינות והאינטרסים התקשורתיים פרסומיים למרות שהוא כאמור ממשיך להתקיים חברתית ותרבותית. לפיכך אנו עומדים כיום בזירת התקשורת עם שני מגזרים גדולים: ערבי וחרדי. עליהם בהמשך.

צרו איתי קשר